יגאל יוסף

בתפקידו כראש עירייה, חולל יוסף בראש העין מהפיכה אורבנית, כלכלית וחברתית.
בפרק זמן של פחות מ-10 שנים הצליח יוסף להפוך את ראש העין מעיירת עולים בשולי גוש דן, אשר סבלה מתדמית ירודה והגירה שלילית ומנתה כ-10,000 תושבים, לעיר המאכלסת למעלה מ-40,000 תושבים מכל גוני החברה. יוסף שכנע עמותות של אנשי קבע וגמלאי צה"ל, מחתך סוציו-אקונומי גבוה, להתגורר בראש העין, ואנשיהן בחרו להשתכן בשכונות החדשות שיזם תוך שילוב תושבים חוזרים שנולדו בעיר. לתקדים זה, שבו כמות התושבים ברשות מוניציפלית גדלה פי 4 בתוך פחות מעשור, אין כמעט אח ורע בישראל. ביולי 1994 הוכרזה ראש העין כעיר.
ביוזמתו של יוסף נבנו כ-5,000 יחידות דיור בשכונות החדשות, ועוד 1,000 יחידות דיור בראש העין הוותיקה (במסגרת פרויקט רחב היקף של פינוי בינוי, בנה ביתך, דיור לזכאים וחסרי דיור). הוא הכין תוכנית אב שבמסגרתה עתידה אוכלוסיית ראש העין למנות עד שנת 2020 כ-100,000 תושבים. יוסף פעל נמרצות להגדלת שטח השיפוט של ראש העין מ-13 אלף דונם לכ-40 אלף דונם.
במסגרת תפקידו הקים 20 בתי ספר, ו-80 גני ילדים ומעונות יום. בנוסף, הקים מכללה להשלמת בגרויות ולהכשרה מקצועית.
יוסף יזם מתחמי תעשייה שנועדו לשמש כעוגנים כלכליים של ראש העין.
יוסף כיהן בשנים 2005 - 2013 כמנהל מינהל אזורי פיתוח במשרד התמ"ת. בתפקיד זה היה אחראי על פיתוח אזורי תעשייה ומסחר באזורי עדיפות לאומית, וכך סייע ביצירת מקומות תעסוקה בפריפריה.
יוסף השתתף כנציג המשפחות בפרשת ילדי תימן בוועדת שלגי ובוועדות אחרות. אחותו של יוסף, אסתר, נעלמה אף היא במסגרת אותה פרשה.