מצ"ב
קישור לעבודה תקציבית שבוצעה ביחידה הכלכלית של מרכז השלטון המקומי בחודשים האחרונים, באמצעות כלכלן מומחה שהופעל בנושא (זיו לזר) שהסתייע במומחה לטיפול בפסולת עירונית (יצחק גיל).
העבודה בדקה את המהלך המשולב של המשרד להגנת הסביבה (הפרדה במקור,חוק האריזות,העלאת היטל ההטמנה) והוכיחה כי עפ"י תסריטי המשרד להגנת הסביבה כפי שמוכרים לנו, המהלך הנ"ל מחזיר את עצמו תזרימית 5 שנים אחרי כניסת משק בית להפרדה ברשות מיקוד (שהתחייבה למהלך בקול קורא האחרון של המשרד להגנת הסביבה) בשל החלטת המשרד שרשויות שייכנסו למהלך מאוחר יותר לא יזכו לתמריץ מענק בית אב מביאה לכך שברשויות אלו מחזיר המהלך את עלויותיו רק כעבור 9 שנים.
אם נניח כניסה מדורגת של 40% מאזרחי ישראל להפרדה במקור הרי שכלל הרשויות בהן הם גרים ייצאו בגרעון מצטבר של כ-600 מ' ש"ח 6 שנים מהיום ויוכלו להתאזן רק 10 שנים מהיום בשל התמשכות סיוע התעשייה דרך חוק האריזות.
לעומת זאת, קובעת העבודה שרשויות מקומיות שלא יכנסו למהלך (מדובר ברשויות בהן גרים 60% מתושבי מדינת ישראל), יאלצו לשלם קנס כמעט כפול בגין תוספת עלות היטל ההטמנה שתצטבר עפ"י התסריט שניתחנו, לכדי 700 מ' ש"ח על פני 6 השנים הקרובות. ומספר זה רק יילך ויעלה אם הן ימשיכו לא להפריד פסולת (ובהעדר פתרון מוסכם אחר)
העבודה הוגשה היום לוועדת המחירים שהקימה הממשלה כחלק מיישום חוק האריזות כדי לסייע לה לקבוע את המודל הנכון להתחשבנות בין התעשיה לרשויות המקומיות.