לדוגמה, אם סבור הממונה על חישוב הארנונה כי הסיווג ההולם את פעילותה של מספרה הוא כ"עסק", ולא כבית מלאכה כפי שהוגדרה עד כה, הוא רשאי לשלוח שומה מתוקנת עם השינוי, זאת גם אם כל השנים השימוש שנעשה באותו הנכס בדיוק נותר זהה. הפסיקה החדשה תאפשר גבייה הוגנת יותר מבעלי נכסי עסקים ותעשייה בתחומי הרשות, ובהתאם לכך תוכל הרשות לעדכן את הכנסותיה מארנונה.
מרכז השלטון המקומי יוצג על ידי משרד אליאס בן אריה, עורכי הדין, והוא הצטרף כצד לאחר פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי ובו נקבע היפוכו הגמור של הדבר.
לדברי עו"ד אלי אליאס: " מדובר בפס"ד תקדימי בעל חשיבות מאוד גבוהה. דיני ההקפאה לא מנעו מהעיריות לחשוב ולבצע התאמות. פעולת סיווג נכסים לצורך התאמת הסיווג לשימוש הנעשה בהם הינה פעולה שגרתית ויומיומית הנעשית על ידי פקידי העירייה ובראשם מנהל הארנונה. כפי שנישום זכאי להשיג על חיוב הארנונה שלו, כך מנהל הארנונה רשאי להשיג על השומה ולשנותה. פסק הדין שם קץ לאי הסימטריה שהייתה בין שינוי סיווג יזום מצד העירייה, שנטען כי הוא אסור, לבין שינוי סיווג הנובע מהשגה של נישום, שמוסדר בחוק הערר, ומקביעתו עולה כי מדובר בפעולות משלימות. הפסיקה תמנע מצבים של אפליה בין שני נישומים שעושים את אותה הפעילות בנכסם ותאפשר לרשות המקומית לגבות מס אמת לטובת כלל ציבור התושבים".
שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי: "פסיקת בית המשפט העליון הוא נדבך נוסף המחזק את טענת הרשויות המקומיות, שהגיע הזמן להרחיב את סמכויות השלטון המקומי.
בתקופה של הגבלות וגזרות רבות על השלטון המקומי, אני מברך את בית המשפט שאיפשר לרשויות לפעול לטובת התושבים, ואני מקווה כי זו היא רק הסנונית הראשונה בהרחבת סמכויותיהן של הרשויות המקומיות."