השלטון המקומי הוא המעסיק הישיר של המורים, ולמרות כך לא ראה לנכון משרד החינוך לשתף את השלטון המקומי במו"מ. בשלטון המקומי מסבירים כי אין מדובר בבשורה, משום שהרשויות המקומיות יצטרכו לקצץ בהשקעותיהן בחינוך כדי לממן את תוספות השכר. זה ביטוי נוסף לתופעה של קבלת החלטות הקשורות ישירות בשלטון המקומי מבלי להתייחס להיבט התקציבי.
רפורמת השכר מצטרפת לעוד הסכמי שכר שהונחתו על קופת הרשויות המקומיות כמו העלאת שכר המינימום ותוספת לעובדים הסוציאליים, ללא כל כיסוי תקציבי .
יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט: "זו הפכה להיות אופנה. המדינה מייצרת כותרת ואולי היא מצפה מאיתנו להדפיס כסף. בשנתיים האחרונות אנו מנהלים מגעים מקצועיים עם משרד החינוך, בהם הוכחנו שיש פער תקציבי של מיליארד ₪ בתקציב החינוך, שהרשויות ללא כל הסדרה מממנות ואין לנו את היכולת לעשות זאת. הרשויות המקומיות לא יוכלו לקיים את ההסכם עד שנושאי התקציב לא יוסדרו ויימצא פיתרון לכלל הסוגיות שהעלנו: שיפוץ בתי ספר, הסעות, תקציבי בטיחות, ליווי לחינוך המיוחד ועוד. אנו תומכים בכל רפורמה שתחזק את מערכת החינוך אולם במקרה הזה היא תחליש אותה כי הרשויות המקומיות יקצצו בהשקעותיהן בחינוך, משום שאחרת גירעונן יגדל".
מזה שנתיים מתנהלת הדברות מקצועית בין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות, על מנת להסדיר מספר סוגיות תקציביות משמעותיות ואלו טרם הוסדרו.
עוד הוסיף בוחבוט: "אני תומך בתוכנית עוז לתמורה וסייעתי למהלך. עם זאת הבהרתי לשר החינוך בשיחה שקיימנו כי ראוי שנסדיר סוף סוף את נושא תקצוב מערכת החינוך בין הממשלה לשלטון המרכזי. חוסר הסדרה זו יוצרת את הפערים הקשים ברמת החינוך בין הערים במדינה. יש לנו ערוץ הידברות מצויין עם שר החינוך, ואני מאמין שהוא יפעל למניעת המשבר ולמציאת פיתרון".