בחודשים האחרונים התקיימו דיונים רבים בסוגיית תקנות הרעש ובמסגרתם רצה השר להגנת הסביבה לסיים את מופעי התרבות בשעה מוקדמת, לאסור על רעש של ילדים במסגרות לא פורמאליות (צופים, מתנ"סים, מועדניות) ולאסור את השימוש במפוחי העלים. בכל המקרים הדגישו הרשויות המקומיות כי הן מייצגות את האינטרס הציבורי, למתגוררים בערים ליהנות מתרבות, סביבה נקייה ומטופחת ומפעילות ילדים. עמדת הרשויות המקומיות התקבלה ע"י ועדת הפנים והמשרד להגנת הסביבה ובסוגיית המפוחים השלטון המקומי מדגיש כי יש בעיה אמיתית. מבדיקת הרשויות המקומיות עולה כי הדרך היחידה הקיימת בעולם היום לנקות היא באמצעות שימוש במפוחי העלים שהינם כלי גינון ואמצעי לשמירה על ניקיון הרחובות, "מכשיר ממונע המשמש לאיסוף עלים, לניקוי רחובות, חצרות וכיוצא באלה, באמצעות נשיפה של אוויר".

יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט: " מי שהוביל את תהליכי המחזור  הן הרשויות המקומיות, מי שקידם ללא המשרד להגנת הסביבה, את הקטנת השימוש באנטנות הסלולריות הם ראשי הערים, מי שחתמו על אמנות האקלים להפחתת הפליטות והקטנת זיהום האוויר הן הרשויות המקומיות, בעוד ממשלות ישראל נשארו מאחור. השלטון המקומי הוא  שסולל שבילי אופניים והופך את הערים לירוקות. רק לאחרונה קידמנו תוכנית התייעלות אנרגטית בכלל השלטון המקומי והשגנו עבורה תקציב ייחודי מהאיחוד האירופי. כך שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שפוגע באזרחים וגוזר גזירה שלא ניתן לעמוד בה. הציבור מוכרח לזכור כי הרחובות הנקיים אליהם הוא מתעורר כל בוקר הם תוצאה של עבודת ראשי הערים ותוצאה של מדיניות ירוקה שאנחנו יוזמים, מדיניות המחויבת לאיכות חיי התושבים. כמי שמובילים תהליכי חקיקה ירוקים ומכירים את השטח היטב אנחנו מדגישים,  כי אין אלטרנטיבה למפוחי העלים. במסגרת תקנות הרעש אנחנו יזמנו והצענו אינספור פתרונות יצירתיים שהיו מקובלים על חברי הכנסת , פתרונות מהשטח ואילו המשרד ממשיך להצמד רק למפוחי העלים ומבחינתו הם חזות הכל.  מפוחי העלים מעבירים את הלכלוך ממקומות צרים במיוחד למקום איסוף מרוכז ונגיש ומשם הלכלוך נאסף, היות ומכונות טיאוט לא יכולות להכנס למקומות צרים במיוחד. כשנפסיק להשתמש במפוחי העלים, יישאר הלכלוך כי אין להם אלטרנטיבה וכמי שמחויבים להגנת הסביבה ולאיכות חיי התושבים, אך מכירים את השטח – אסור לעשות זאת.

עו"ד כפיר כהן, ראש מנהל משפט בשלטון המקומי מסביר:" גודלן של הערים והיישובים המתפתחים, הביא לכך שהשימוש במפוחי העלים הפך כלי מרכזי בתשתית הגינון והניקיון העירוניים. באמצעות כלי זה , מנוקים אלפי קילומטרים של רחובות, פארקים ואזורי תעשייה מדי יום. זאת, באמצעות כלי עזר ממונעים, כגון מפוחי-עלים, מכונות טיאוט, מכונות שטיפת רחובות וכדומה. מניעת השימוש בכלי עזר כה משמעותי בתשתית הגינון, בהתאם לעמדת המשרד להגנת הסביבה, תגרום נזק העולה משמעותית על המטרה שמבקש המשרד להשיג באמצעות הגבלת הרעש. הפיכת השימוש במפוחי עלים ללא חוקי לא יגרום לשקט שאותו מבקש המשרד להגנת הסביבה להשיג, כיוון שאת האיסור הוא מחיל רק על  השימוש במפוחי העלים ולא על כלים דומים כמו מכסחת דשא, חרמש יד וכלים ממונעים נוספים". מתוך העתירה לבג"צ: באמצעות מפוחי העלים, ובאמצעותם בלבד, מתאפשרת גישה לפינות, לגנים ציבוריים ולמדרכות, אשר מכונות הניקיון הממונעות האחרות אינן יכולות לגשת אליהם; לא קיימת כיום בשוק, אלטרנטיבה ממונעת, לעבודות ניקיון מהסוג המטופל על ידי מפוחי העלים, בהיקפים הנדרשים, וגם חזרה לשיטות קודמות של טיאוט רחובות ידני אינה סבירה ואפשרית, בהתחשב בגודלן המתפתח בהתמדה של הרשויות המקומיות. לפיכך, ביטול השימוש במפוחי העלים, משמעו, בהעדר אלטרנטיבה בשוק לניקיון ממונע, הפסקת עבודות ניקיון מהסוג המבוצע כיום ע"י מפוחי העלים, בתחומי הרשויות המקומיות.