Livable Region Strategic Plan - תכנית צמיחה אסטרטגית לאזור ונקובר

הגדל

Livable Region Strategic Plan - תכנית צמיחה אסטרטגית לאזור ונקובר

קטגוריה: תשתיות, תקשורת, תחבורה, ממשל מקומי, תכנון עירוני ותכנון אזורי

מחוז ונקובר, קנדה

2002

בין השנים 1980 לשנת 2000 אוכלוסיית מחוז ונקובר הכפילה את עצמה פי 1.5 (ניתן להקביל את המחוז בקנדה לאשכול אזורי בישראל). מחסור במדיניות פיתוח אזורי הוביל להתיישבות ספורדית במרחב האזורי ולהקמת יישובים המאופיינים בצפיפות גבוהה. מערכת תחבורה ציבורית לקויה לא היטיבה לחבר בין אזורי ההתיישבות באזור וכתוצאה סבלו התושבים מפקקי תנועה, פגיעה במרחבים הירוקים ואיכות אוויר ירודה.

מדוע זה מעניין?

בעולם כיום קיימת מגמה ליצור איגודי ערים/אזורים מטרופוליטניים. אזורים מטרופוליטניים אלו מורכבים מעיר גדולה אחת, אותה סובבות מספר רשויות מקומיות קטנות יותר, הנמצאות בקרבה פיסית אליה. לדוג', ניו יורק מאכלסת 2.8 מיליון תושבים בהשוואה ל-18.9 מיליון בני אדם המתגוררים באזור המטרופוליני של ניו יורק-צפון ניו ג'רזי-לונג איילנד.

בישראל קיימות מעל ל-250 רשויות מקומיות, מתוכן רק כ- 15 נחשבות לערים גדולות. קיימת חשיבות לתכנון אזורי וחיבור נכון בין הערים הגדולות והרשויות המקומיות הסובבות אותן ליצירת רווחה כלכלית, סביבתית וחברתית כוללת.

מטרות הפרויקט:

הפרויקט מהווה תכנית אסטרטגיית רשמית לקידום הצמיחה של 21 יישובי המחוז.

מטרתו לספק מסגרת לקבלת החלטות בנושאים של תחבורה, דיור, הקצאת קרקעות, איכות סביבה, תעסוקה ויצירת קהילות "מכילות". זאת, בשיתוף היישובים ומשרדי הממשלה השונים ותוך יצירת חזון פעולה משותף לכולם.

החוסן האזורי של היישובים במחוז תלוי באיכות השירותים הניתנים על ידי הרשויות המקומיות, במתן ביטוי למגוון התרבותי והדתי הרחב של תושביה, עירוב הקהילה בתהליך קבלת החלטות וכן, באופן בו הקהילה תיטיב לשמור על הסביבה הטבעית שלה.

האסטרטגיות של התכנית מבוססות על 4 יעדים עיקריים לשיפור רמת החיים באשכול האזורי:

הגנה על המרחבים הירוקים- שמירה על איזון אקולוגי ועל תעשיית החקלאות המקומית וכך להגביל את יכולת היישובים להתרחב לתוך האזורים הירוקים.
בניית קהילות "מכילות"- תכנון אפשרויות דיור, תעסוקה ושירותים בכל יישוב במחוז ויצירת קהילות הטרוגניות.
תכנון מרחבי כולל- יצירת מרכז מטרופוליני המחבר בין תושבי הישובים השונים במחוז. זאת, במטרה ליצור מוקד מרכזי המציע לישובים הסובבים פתרונות תעסוקה, דיור ופנאי.
שיפור אמצעי התחבורה- הקמת רשת תחבורה אזורית וזיהוי נתיבי תחבורה ראשיים אשר יקשרו בין מרכזי הישובים השונים

מהלך הפרויקט:

בחינת יעדי ומטרות הפרויקט נעשה בשילוב של עובדי הרשויות המקומיות, נציגי ממשלה, הציבור הרחב והסקטור העסקי.

תחילה התקיימה סדרת סדנאות בנוכחות אלפי משתתפים בנושאים המפורטים מעלה ולאחר מכן, הוקמה "מועצת המועצות" (Council of Councils)  בה השתתפו נציגים שנבחרו מהרשויות המקומיות לייצגם, במטרה לדון בנושאים הכלולים בפרויקט.

השלב הבא, כלל אישור ואימוץ עקרונות הפרוייקט על ידי גורמים ממשלתיים והחלטה ליצור הסכמי שיתופי פעולה, שיאפשרו להוציא את הפרוייקט לפועל. ההסכמים כללו פירוט של המטרות המשותפות, שילוב הפרויקט במדיניות הממשלתית וקביעת ההליכים האדמיניסטרטיביים שיאפשרו הוצאת הפרוייקט אל הפועל.

תוצאות:

תוצאות הפרויקט בשש השנים הראשונות לפעילותו, מעידות על הצלחה רבה. יישומו מנוטר ומדווח מדי שנה באמצעות סדרה של מדדים והערכות איכותניות:

כשני שליש מהאזור הירוק במחוז הוכרז כאזור מוגן. היקף השטח הירוק המוגן גדל בכ -60,000 דונם מאז תחילת הפרוייקט. סלילת כבישים ותחבורה ציבורית נעשית כיום מתוך חשיבה של אחריותיות סביבתית ושמירה על אזורי טבע מוגנים.
כ- 70% מיחידות הדיור החדשות שנבנו מאז תחילת הפרויקט, הן בניינים הנקראים Multi-Use Dwellings. בניינים אלו מיועדים למגורים לטווח ארוך וכן, לתת מענה לאוכלוסיות שונות- החל ממגורים פרטיים וכלה במיבנים ציבוריים כמו פנימיות, בתי אבות, הוסטלים ועוד.
מרכזי הערים פותחו מתוך מטרה להכיל יותר מרכזי קניות, מרכזים קהילתיים ומוסדות חינוך.
הוקמה רשת תחבורה אשר נתנה מענה אמתי לצרכי האוכלוסייה. השינוי הוביל לעלייה בשיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית בקרב התושבים.
עלייה ניכרת באיכות האוויר עקב ירידה בשיעור זיהום האוויר מתעשיות ורכבים.
הצלחת הפרוייקט משכה תשומת לב בינלאומית רבה. בעקבותיה הוקם בשנת 1993 המרכז הבינלאומי לערים ברות-קיימא בשם Sustainable cities International (SCI). הניסיון שנצבר לאורך השנים והטכנולוגיה הקנדית מיושמים בפרויקטי פיתוח אורבאני שונים בעולם המתפתח, לרבות סין, דרום-מזרח אסיה ואזורים מסויימים באירופה. התוכנית המגובשת מקדמת חילופי ידע ומשמשת כמעין תבנית עבודה עבור אזורים אלו, תוך התאמת אסטרטגיות הניהול השונות לאוכלוסיה המקומית.

מסקנות:

הלקחים המרכזיים בפרויקט:

ניתן לומר בבטחה כי מעורבות של מגוון רחב של שותפים מסקטורים שונים בציבור, לאורך זמן, היוותה את החלק הארי בהצלחת הפרוייקט. זו אפשרה התחשבות באלמנטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים.
חשיבות שימת דגש על פיתוח כלכלי כאמצעי לפיתוח החוסן האזורי.
יצירת נתיבי תחבורה, המקשרים בין מרכזי הערים, כאמצעי לעידוד צמיחה.
בעוד התוכנית עודדה הקמת רשת גדולה של אזורים ירוקים מוגנים, עדין נדרשת חשיבה נוספת בנושאים של שימור המגוון הביולוגי ופיתוח חקלאות ברת-קיימא.
הפרויקט ממשיך להתמודד עם האתגר הטמון ביצירת מקומות עבודה חדשים עבור תושבי המחוז, דיור בר השגה ופליטת גזי חממה.
ההון האנושי בתהליך התכנון היווה את התרומה העיקרית והחשובה ביותר

עלויות ודרכי מימון:

עלות ההכנות ליישום הפרוייקט מוערכות בכ-3 מיליון דולר קנדי.
מימון הפרויקט עצמו נעשה על ידי ניתוב תקציבים קיימים של יישובי המחוז עבור הפרוייקט הזה וכן, ממענקי תכנון ממשלתיים.

זכיות והכרות:

2002 UN-Habitat - Dubai International Award for Best Practices
ב-2002 נבחר ה-LRSP להיות מועמד בתחרותStockholm Partnerships for Urban Sustainability Awards.
וונקובר נבחרה על ידי ארגון הגז הקנדי לייצג את קנדה בתחרת בינ"ל של איגוד הגז העולמי.


קישורים רלוונטיים:

» אתר UN-HABITAT
» תכנית אסטרטגית של אזור ונקובר
» דירוג הערים התחרותיות ביותר בעולם לקראת 2025

עבור לתוכן העמוד